קניין רוחני
קניין רוחני הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי (לדוגמא: לא למכונה אשר יוצרה לפי האמצאה, אלא לאמצאה כשלעצמה, שהיא פרי המאמץ החשיבתי של הממציא ואשר על פיה נבנתה אותה מכונה).
לא כל הנכסים הבלתי מוחשיים שייכים בהכרח למישהו. רוב המידע, הרעיונות והתגליות בעולם אינם שייכים לאיש והם ניתנים לניצול חופשי על ידי כל החפץ לעשות בהם שימוש. רק אותם נכסים, אשר הדין רואה אותם כראויים להגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני, יהיו בבעלות הבלעדית של יוצריהם, או מי שהזכויות בהם הועברו אליו, ויהיו מוגנים לתקופה מוגבלת בדרך כלל.
דיני הקניין הרוחני נועדו לתמרץ יצירה, מחקר והעשרת החברה, תוך שמירה על האיזון שבין הענקת זכויות בלעדיות ליוצרים ולממציאים, לבין אינטרסים משפטיים, חברתיים, וכלכליים שונים.
זכויות הקניין הרוחני כוללות בעיקר את הזכויות הבאות:
• פטנטים – הגנה על אמצאות של מוצרים ותהליכים טכנולוגיים.
• סימני מסחר – הגנה על מילים, דמויות,סימנים או צלילים (ובמדינות מסוימות גם ריחות) המצביעים על מקור של טובין או של שירותים.
• מדגמים – הגנה על העיצוב תעשייתי של המוצר (קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט).
• זכויות יוצרים – הגנה על יצירות ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואומנותיות.
• הגנה מסוימת מפני תחרות בלתי הוגנת.
• כמו כן, קיימות זכויות נוספות, כגון: זכויות מבצעים ומשדרים, זכויות מטפחים, כינויי מקור ועוד.
חלק מזכויות הקניין הרוחני, והן: פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור, טעונות רישום, אשר מתבצע בארץ על ידי רשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. בארצות אחרות, דוגמת ארצות הברית, ניתן לרשום זכויות נוספות, כגון זכויות יוצרים. כל בקשה לרישום עוברת בחינה פורמלית ומהותית, שנועדו לבדוק, האם נשוא הבקשה עומד בתנאים ספציפיים הקבועים בחקיקה ובאמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן. לבעל הקניין הרוחני ניתנת הזכות לעשות שימוש בלעדי בפרי עמלו, וכן הוא זוכה להגנה חוקית כנגד ניצול או העתקה של אמצאתו או יצירתו על ידי אחרים. מאידך, כלל הציבור זוכה לחשיפה ליצירות חדשות ולמוצרים חדשניים. יתר על כן, רוב זכויות הקניין הרוחני כאמור מוגבלות בזמן, ובבוא העת המידע הופך לנחלת הכלל, וכל אדם רשאי לעשות שימוש בו כרצונו.
בעוד החברה האנושית הגדירה מימים ימימה כגניבה את ההשתלטות הבלתי חוקית על טובין חומריים של הזולת, לא תמיד קיימת מודעות לכך שהשימוש הבלתי חוקי בנכסים רוחניים, בהם הושקע מאמץ, כושר יצירה והון לא פחות מאשר בייצור המוצר הפיזי עצמו, מהווים גניבה וגזל כלפי מי שהשקיע בהם את ממונו ומרצו, וזיוף והטעייה כלפי הצרכן התמים שרוכש את המוצר הפירטי, המזוייף.
על מנת להגן על זכויות אלה, קיימים במדינת ישראל חוקים רבים, וביניהם חוק זכות יוצרים,1911, פקודת זכות יוצרים, חוק הפטנטים, התשכ"ז - 1967 , פקודת הפטנטים והמדגמים, פקודת סימני מסחר (נוסח חדש), התשל"ב - 1972 , חוק הגנת כינוי מקור, התשכ"ה - 1965 , וחוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ה - 1984. עם השנים, הלכה וגברה המודעות הבינלאומית בצורך להגן על זכויות הקניין הרוחני, ולהלחם בסחר הבינלאומי במוצרים המפרים זכויות אלה.
בשנת 1995 חתמה מדינת ישראל על ההסכם שהקים את ארגון הסחר העולמי:
World Trade Organization -WTO
בהסכם זה התחייבה מדינת ישראל להתאים את חוקיה עד סוף שנת 1999 לדרישות המוגדרות בהסכם הטריפס (AGREEMENT ON TRADE - RELATED ASPECTS OF INTELLECTUAL PROPERTY RIGHTS INCLUDING TRADE IN COUNTERFEIT GOODS), הדן בהיבטים הקשורים לזכויות בקניין הרוחני.
הסכם הטריפס מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם ארגון הסחר העולמי ומטרתו העיקרית להסיר את הקשיים העשויים להתעורר במסחר הבין - לאומי בעניין זכויות בקניין רוחני, וזאת בשים לב לצורך לתת הגנה לזכויות הקניין הרוחני מחד גיסא, והצורך להבטיח שהאמצעים לאכיפת ההגנה על זכויות אלה לא יפגעו במסחר הבין - לאומי מאידן גיסא.
במאמץ לשלב את ישראל בפורום המדינות המתוקנות הנלחמות בהפרות אלה, ועל מנת לעמוד בהתחייבויותיה כלפי ארגון הסחר העולמי, חוקקה הכנסת את החוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (התאמה להוראות הסכם הטריפס), התש"ס-1999, שפורסם ב - 30/12/99 ונכנס לתוקף ב - 1/1/2000.
במסגרת חוק זה, תוקנו גם פקודת זכות יוצרים, פקודות סימני מסחר (נוסח חדש) ופקודת המכס בצורה המסדירה את תפקיד אגף המכס ומע"מ במלחמה נגד יבוא טובין המפרים זכויות קניין רוחני, בכל הנוגע לזיוף סימני מסחר ולפגיעה בזכויות יוצרים.
למשרדנו מומחיות מיוחדת בקניין רוחני וזכויות יוצרים, ואנחנו מספקים שירותים מגוונים בקשר לכך:
החל מבניית אסטרטגיה להגנה על הקניין הרוחני, ניסוח וליווי הסכמי שימוש בקניין רוחני וכלה בניהול הליכים משפטיים מורכבים בנוגע לזכויות יוצרים וסימני מסחר או רישום סימני מסחר ומדגמים.
