חדלות פירעון ושיקום כלכלי
חדלות פירעון הוא מצב בו אדם אינו מסוגל לעמוד בהוצאותיו ובחובותיו, כאשר סך הוצאותיו (וכמובן נכסיו)גדול משמעותית מסך הכנסותיו (ונכסיו). בדרך כלל רצוי להכריז על חדלות פירעון רק כאשר לא רואים אור בקצה המנהרה וכאשר לאדם אין מוצא אחר (בדמות הסכם פשרה או ניסיון להגיע להסדרים עם הנושים). הכרזה על חדלות פירעון ופנייה לבית המשפט בנושא היא בעצם תחילתו של הליך שהיה ידוע בעבר בשם הליך "פשיטת רגל" (לגבי יחיד) ו"פירוק" (לגבי חברה). כיום, לאחר שנחקק חוק חדלות פירעון החדש, ההליך הינו קצר יותר ופחות מסורבל מאשר בעבר אולם עדיין ההליך כרוך בהטלת מגבלות שונות על חדל הפירעון (או בשמו הישן- "פושט רגל").באופן כללי ניתן לומר כי המטרה והשאיפה היא להגיע להסדר בהקדם האפשרי. בין אם המדובר בהסדר נושים מצד החייב ובין בתוכנית פירעון אשר יקבע הנאמן ובסופה יהא זכאי החייב להפטר מחובותיו.
חוק חדלות פירעון הינו חוק חדש המהווה הלכה למעשה חידוש לפקודת פשיטת רגל שהייתה נהוגה עד לחקיקתו. החוק מציע אפשרות לכל אדם/עסק/תאגיד להגיע להסדר שיקום כלכלי המעניק הזדמנות שנייה לאותו אדם או בעל עסק שנקלע לחובות שאינו יכול לעמוד בהן. הידרדרות למצב כלכלי שכזה יכול להיווצר ממספר טעמים.
תהיה הסיבה אשר תהא, התוצאה הסופית היא שמשנה – מצב בו לא ניתן להתמודד עם הפער שנוצר בין ההכנסות להוצאות ולא ניתן לשלם את החובות מההכנסות הקיימות. לאחר קבלת תסקיר מצד נאמן שממונה על ידי בית המשפט, בית המשפט יבחן לעומק את הדברים ויציע (יחד עם הנאמן אשר יבחן את יכולתו הכספית של החייב) תוכנית הבראה לפיה ישלם היחיד סכום מסוים בכל חודש שיתחלק בין הנושים בהתאם להוראות החוק ולאחר מכן יקבל הפטר על יתרת חובותיו ויזכה לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים.
פירוק חברות, הסדרי נושים וכינוס נכסים
פירוק חברה הוא הליך סטטוטורי שתכליתו כינוס נכסי החברה, שחרורם מחבות, מימושם וחלוקת התמורה בין נושי החברה בהתאם לסדרי קדימויות הקבועים בדין. לצורך ביצוע הליך הפירוק מתמנה על ידי בית המשפט מפרק, אשר נבחר לתפקידו בדרך כלל תוך התחשבות ברצונם של רוב הנושים, ומקבל לידיו את כל סמכויות החברה.
פירוק החברה נובע בדרך כלל כתוצאה מחדלוּת פירעון שלה, כלומר מצב בו היא אינה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה או לפרוע את חובותיה. על הליך הפירוק חלים בשינויים המחויבים, דינים רבים מדיני פשיטת הרגל (כמו גם דיני קניין, החוזים וכו’).
פירוק שותפות הוא הליך דומה להליך פירוק חברה, אך הסיבות להליך שונות, שכן שותפויות מתפרקות בדרך כלל עקב סכסוכים בין השותפים. שותפות היא למעשה הסכם בין שני צדדים או יותר, שבמסגרתה מנוהל עסק שנועד להשיא רווחים, ולכן ניתן לפרקה גם ללא עילת פירוק ודי שאחד מהצדדים רוצה בכך, כדי להביא לפירוקה.
כינוס נכסים הוא הליך שונה לחלוטין מהליך פירוק. מדובר בהליך של תפיסת נכס משועבד, בין של חברה, בין של שותפות, בין של אדם פרטי ובין של פושט רגל, מימוש הנכס וחלוקת התמורה הנובעת ממימושו לנושה בעל השעבוד. בנוסף לכינוס נכסים מכוח דיני החברות, קיימים סוגים שונים של כינוסים וכונסי נכסים מכוח חקיקה שונה, אשר תפקידם מתמצה בדרך כלל בתפיסת נכס ומימושו או בשמירה עליו.
במקרים מיוחדים, כאשר החברה נקלעת לחדלות פירעון (אינה מסוגלת לפרוע את חובותיה ולעמוד בהתחייבויותיה), אך הנזק שייגרם לה ובעיקר לנושיה כתוצאה מהליך הפירוק, בהשוואה להסדר נושים, גדול יותר, מאפשר בית המשפט מכוח חוק החברות לגבש הסדר נושים, אשר מטרתו להשיא את התמורות שיקבלו הנושים.
במסגרת הסדרי הנושים, המכונים באמצעי התקשורת “תספורות”, מוצע לנושי החברה לקבל חלק מחובם, לפרוס אותו וכיוצ”ב, תוך הותרת החברה כ”עסק חי”, מכירתה או מכירת עסקיה, שיקומה או הכנסת משקיע. בתקופת הביניים שעד לביצוע ההסדר מוציא בית המשפט צו להקפאת כל ההליכים כנגד החברה לתקופה מוגבלת, וזאת במטרה למנוע הסתערות של נושיה על נכסיה וסיכול ההסדר. ההסדר חייב לקבל אישור של 75% מהנושים על פי כמות הנשייה שבידם וסוג הנשייה, בנוסף לרוב מספרי וכן אישור בית המשפט.
כל ההליכים הנ”ל הם הליכים סבוכים, מורכבים הטעונים ניסיון רב והתמקצעות. למשרדו של עו"ד גל אבירם אופרובר ניסיון עשיר ומוצלח מאוד הן בייצוג נושים לגביית חובותיהם והן בייצוג חייבים או חברות שנקלעו לחדלות פירעון.
